הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "משנה" "תנן" "ברייתא" "תניא"/ "תנן"-"תניא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין לה ע"ב

"מתיב רב הונא בר נתן: השני שבחולין מטמא משקה חולין ופוסל אוכלי תרומה, והשלישי מטמא משקה קדש ופוסל אוכלי קדש, בחולין שנעשו על טהרת הקדש! תנאי היא, דתניא: חולין שנעשו על טהרת קדש - הרי הן כחולין; ר"א ברבי צדוק אומר: הרי הן כתרומה, לטמא שנים ולפסול אחד."

1.
רב הונא בר נתן מקשה ממשנה במסכת טהרות, פרק ב משנה ו [כך אומר ב"מסורת הש"ס"]. אולם מציין ב"מתיבתא", הערה ז, שאין משנה כזאת. אלא זו כנראה "ברייתא" שדומה לאותה משנה.

2.
ואילו הר"ש סובר, שהקושיה היא מהמשכה של אותה משנה [כלומר: הקושיה היא ממשנה ז, שם], והגמרא קיצרה והביאה רק את משנה ו, וסיום הקטע המובא בסוגיא כאן: "בחולין שנעשו על טהרת הקודש" - הם דברי המקשן כאן ואין זה חלק מציטוט המשנה, שם.

3.
כמה מסקנות עקרוניות ניתן ללמוד מהדברים לעיל בקשר למשניות וברייתות:

3.1
יש ברייתא שדומה למשנה בתוכן ובניסוח – ברייתא זו מוגדרת כ"משנה" לצורך הבאת ציטוטים ממנה.

3.2
לפעמים בגמרא מוזכרת משנה אבל היא מתכוונת למשנה הבאה – מטעמי קיצור... [קצת קשה]

3.3
לפעמים כשמצטטים ברייתא קשה להבחין בין לשון הברייתא עצמה ובין תוספת הגמרא [של "עורך הגמרא" או של האמורא עצמו].

4.
בגמרא לעיל מובא גם "דתניא חולין..." וב"הגהות" משנה את הגירסה ל"דתנן", מפני שזו משנה במסכת טהרות פרק ב משנה ח.

5.
יש אומרים באופן עקרוני, שאין צורך לשנות את הגירסא, מפני שמשניות מסדר טהרות לא היו כל כך מפורסמות אצל האמוראים והתייחסו אליהם כאל "ברייתא". [אולי ניתן לומר, שהם היו ידועות אבל לא השתמשו בהם בהרחבה לצורך הלכה מעשית.]