הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "חבריא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין לד ע"א

"אמר עולא, חבריא אמרין: בחולין שנעשו על טהרת הקדש ודלא כרבי יהושע, ואנא אמינא: רבי יהושע היא, ולא מיבעיא קאמר, לא מיבעיא חולין שנעשו על טהרת קדש דחמירי דאית בהו שלישי, אלא אפילו חולין שנעשו על טהרת תרומה נמי אית בהו שלישי. מאן חבריא? רבה בר בר חנה היא, דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: מאי אהדרי רבי אליעזר ורבי יהושע להדדי? אמר לו ר"א לרבי יהושע: מצינו אוכל חמור מן האוכל, דאילו נבלת עוף טהור בחוץ לא מטמא, ואילו אוכלה מטמא בגדים אבית הבליעה, ואנו היאך לא נעשה אוכל כמאכל? ורבי יהושע."

1.
הביטוי "חבריא" כ 15 מופעים בש"ס. הביטוי "חבריא אמרין" מופע יחידאי בש"ס.

2.
עולא מסביר מה אמרו חבריו ומה הוא טוען בקשר להסבר המשנה האם היא כרבי יהושע.

3.
מדוע ביטוי זה לא חוזר על עצמו בש"ס, והרי הוא מעיד על שיח יפה של תלמידי חכמים, כאשר חכם אחד מסביר מה אומרים חבריו בניגוד לדעתו.

4.
והגמרא מסבירה בהמשך, שהביטוי "חבריא אמרין" מוסב על רבה בר בר חנה – תלמידו של רבי יוחנן.

5.
תוספות מסכת חולין דף לד עמוד א :

מאן חבריא רבה בר בר חנה - לא ר"ל רבי אלעזר דלעיל דלא הוה קרי ליה חבריא דרבו הוה כדאמר בפ"ק דב"ק דף יא:) וביש נוחלין (ב"ב דף קכח.) דאמר עולא אמר רבי אלעזר הלכה גובין מן העבדים
אבל קשיא אמאי לא קאמר עולא רבותי אומרים ונראה דרבי אלעזר לא קאמר לעיל יותר אלא הכא בחולין שנעשו על טהרת קדש עסקינן והש"ס הוא דמסיים ודלא כרבי יהושע.

תוס' מעיר שהגמרא היתה יכולה לומר שמי שחולק על עולא הוא רבי אלעזר [שהיה רבו של עולא] שגם הוא סובר שמשנתנו לא כרבי יהושע.
והסיבה שהגמרא לא אמרה שמדובר ברבי אלעזר כי לא יתכן שעולא יכנה את רבו – "חבריא" [רבי אלעזר היה רבו של עולא ולא חבר שלו]

6.
ותוס' מוסיף לשאול: שעולא יאמר "רבותי אומרים..." במקום "חבריא אמרין".

6.1
ויש להקשות "חזק" יותר: כיצד עולא חולק על רבו – רבי אלעזר?

7.
עונה תוס', שרבי אלעזר לא אמר בפירוש את הביטוי "ודלא כרבי יהושע", אלא הגמרא עצמה - "והש"ס הוא..." [= "סתמא דגמרא" = "עורך הגמרא"] - היא זו שהוסיפה בדברי רבי אלעזר, את הביטוי "דלא כרבי יהושע".

8.
ולגבי השאלה כיצד עולא חולק על רבו – רבי אלעזר [אמנם, מצינו שתלמיד חולק על רבו] - כנראה שעולא יסביר את רבי אלעזר באופן שונה ובאופן שמשנתנו כן מתאימה לדעת רבי יהושע.

9.
ועוד אפשר לומר: גם עולא וגם רבה בר בר חנה אמרו דבריהם בשם רבי יוחנן [ראה "מתיבתא", הערה ג]. הם חלוקים מה אמר רבם – רבי יוחנן, ממילא לא עולא חולק על רבי אלעזר אלא רבי יוחנן חולק על חברו – רבי אלעזר.

10.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קע, שמוסיף: מהט"ז [יו"ד סימן רמ סק"ג] משמע שאם חכם חולק על אביו ויש חכם אחר שסבור כאביו הרי שיביא את הדעה החולקת בשם החכם האחר ולא בשם אביו [וכנראה הוא הדין לגבי רבו]. משמע מדבריו גם, שניתן לחלוק על אביו וכנראה גם על רבו.

11.
לפי כל הנ"ל אפשר לומר שהשימוש בביטוי "חבריא" [עם קידומות וסיומות שונים] הוא כאשר אותו אמורא חולק בדין על אביו או על רבו ודעת אותו חכם שעליו נאמר שהוא "חבריא" היא כדעת אביו או כדעת רבו של החכם שאומר "חבריא".