הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבי שמעון בן אלעזר ורשב"י

[אמוראים; כללי פסיקה]

חולין לג ע"ב

"אלא אמר רב פפא: הכא בידים תחלות עסקינן, ורבי שמעון בן אלעזר היא, דתניא: אין ידים תחלות לחולין, רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר: ידים תחלות לחולין ושניות לתרומה. "

1.
רב פפא מסביר את המשנה באופן שונה שמתאים לשיטת רבי שמעון בן אלעזר [תנא בדור החמישי. תלמידו המובהק של רבי מאיר ].

2.
ויש לשאול: הרי רבי שמעון בן אלעזר שמע ישירות מפי רבו "רבי מאיר" ומדוע לשון המשנה הוא "רבי שמעון בן אלעזר אומר "משום" רבי מאיר", ולא "אמר רבי שמעון בן אלעזר אמר רבי מאיר" כפי שמקובל בדברי אמוראים?

אלא, שאצל התנאים גם הביטוי "משום" מתאים כאשר תלמיד שומע ישירות מרבו.

3.
ואולי אפשר לומר שהביטוי "משום" מלמד שהתלמיד מאמץ לגמרי את שיטת רבו ולא תלוי כלל בשאלה האם הכירו והיה בתקופתו או לא.

4.
שאלה נוספת: [הרשב"א] מדוע הגמרא לא אמרה "רבי מאיר היא", כלומר, הרי "סתם משנה" [כמשנתנו] היא כרבי מאיר, והרי בין כך מדובר שרבי שמעון בן אלעזר אמר משמו של רבי מאיר, הרי היה מתאים יותר לומר באופן ישיר, שמשנתנו היא כרבי מאיר.

5.
לכן, גורס הרשב"א "רבי שמעון" במקום "רבי מאיר", כלומר: "רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי שמעון" [רבי שמעון=רשב"י - היה חברו של רבי מאיר] – ראה "מתיבתא", הערה יג.

6.
ונראה לפי הרשב"א, שניתן ליישב באופן יותר ברור גם את שאלתנו הראשונה. אמנם רבי שמעון בן אלעזר הכיר את רשב"י אבל לא היה תלמידו המובהק, ולכן נאמר בברייתא "משום" ולא "אמר".