אור לציון
הרב יהודה זולדן

איזכור וסיפור יציאת מצרים, אמירת הלל בליל פסח ובליל יום העצמאות

"מזכירין יציאת מצרים בלילות". רש"י מפרש: "מזכירין יציאת מצרים בלילות - פרשת ציצית בקריאת שמע. ואף על פי שאין לילה זמן ציצית, דכתיב וראיתם אותו וזכרתם, אומרים אותה בלילה מפני יציאת מצרים שבה". המצוה להזכיר יציאת מצרים בלילות במסגרת קריאת שמע של ערבית נוהגת בכל לילה, אם כי נחלקו אחרונים אם מצות הזכירה בכל לילה היא מן התורה (שאגת אריה סימנים ח-י), או מדרבנן (אור שמח הל' קריאת שמע א, ג). בליל ט"ו בניסן, ליל הסדר, נצטווינו מהתורה לספר ביציאת מצרים "והגדת לבנך". המנחת חינוך (מצוה כא), מקשה מה נשתנה ליל הסדר מכל לילות השנה, הרי ממילא מצווים להזכיר בכל לילה את יציאת מצרים? בשמו של הרב חיים סולוביצ'יק מבריסק נאמר שיש שלושה הבדלים: א. מצות זכירת יציאת מצרים היא לומר בקצרה שיצאנו ממצרים, ואילו מצות סיפור היא לספר באריכות את כל הניסים שאירעו לאבותינו במצרים, להתחיל בגנות ולסיים בשבח. ב. מצות הזכירה היא בינו לבין עצמו, ואילו מצות הסיפור היא לספר לבנו ולאחרים, ואף חייב לספר לעצמו. ג. מצות הזכירה היא חלק מקבלת עול מלכות שמים, חלק ממצות קריאת שמע, ואילו מצות הסיפור היא מצוה בפני עצמה. הרב יוסף דב סולוביצ'יק, נכדו של הרב חיים סולוביצ'יק, הוסיף עוד (הגדה של פסח- שיח הגרי"ד, עמ' לז): במסגרת סיפור יציאת מצרים צריכים להודות ולהלל על זה שהוציאנו ממצרים, ובשאר הלילות רק מזכירים, אך אין מצוה להלל. אכן, על חובת ההלל במסגרת סיפור יציאת מצרים, כותב בספר החינוך (מצוה כא): "לספר בענין יציאת מצרים בליל חמשה עשר בניסן כל אחד כפי צחות לשונו, ולהלל ולשבח השם יתברך על כל הנסים שעשה לנו שם, שנאמר [שמות י"ג, ח'] והגדת לבנך וגו'".

מתי יש לומר את ההלל בליל הסדר? יש הסבורים לאומרו בבית הכנסת, וכאמור בירושלמי (ברכות א, ה): "רבי יוחנן, הלל אם שמעה בבית הכנסת יצא" (מנהג זה נזכר בתוס' בברכות יד ע"א ד"ה ימים [בסופו]). ויש הסבורים לאומרו במסגרת ההגדה. דיון נוסף בו נחלקו גם כן גאונים וראשונים הוא בשאלה, האם מברכים על הלל זה או לא, וכן אם התקנה לומר הלל בליל הסדר היא מקבילה לתקנת אמירת ההלל במועדים האחרים כאמור בגמ' בערכין (י ע"א): "ימים שמונה עשר ולילה אחד, יחיד גומר בהן את ההלל. ואילו הן: שמונת ימי חנוכה, ושמונת ימי החג, ויום טוב של עצרת, ויום טוב הראשון של פסח, ובגולה אחד ועשרים יום ושני לילות", או שהלל זה שונה והוא נאמר כשירה ואיננו במסגרת חובת אמירת ההלל שבמועדים (רב האי גאון). הלכה למעשה כתב בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תפז, ד): "בליל ראשון של פסח גומרין ההלל בצבור בנעימה בברכה תחלה וסוף, וכן בליל שני של שני ימים טובים של גליות". על כך הוסיף שם הרמ"א: "וכל זה אין אנו נוהגים כן, כי אין אנו אומרים בלילה בבית הכנסת ההלל כלל". כיום בארץ, מקובל גם בקהילות אשכנז רבות לומר הלל בבית הכנסת בברכה, ואח"כ גם במסגרת ההגדה.

האם ניתן ללמוד מההלל של ליל הסדר גם לזמני גאולה וישועה אחרים? הרב שלמה גורן ("קריאת הלל בליל חג העצמאות", תורת השבת והמועד, עמ' 419-431), טען שלפי כל הראשונים ההלל של ליל הסדר, הוא הודאה על נס, והוא איננו כמו ההלל שאומרים ברגלים בתפילת שחרי, וכיון שכך: "הוא הדין שאפשר לומר הלל בלילה על נס שאירע לכלל ישראל במלחמת השחרור שחיי העם בציון היו בסכנה חמורה ויצאנו ממות לחיים". אך הרב משה צבי נריה ("אימתי קוראין את ההלל?", ענבי פתחיה, עמ' 129-140, חלק עליו באריכות רבה, והסתמך בעיקר על דברי החיד"א (שו"ת חיים שאל חלק ב סימן יא), שכתב: "עיקר מצות הלל הוא בימים שגומרים ההלל ביו"ט וחנוכה, ולא תקון לומר הלל בלילה. א"כ אפוא לא נכון לצבור זה שנעשה להם נס לומר ההלל בלילה. ואל תשיבני ממנהגנו שאומרים הלל בליל פסח אחר ערבית והוא ע"פ מסכת סופרים דהתם יש סוד גדול על דרך האמת ...אבל בלילי י"ט אחרים ולילי חנוכה לא תקון לומר הלל בלילות. וא"כ מהיכא תיתי בנס קהל פרטי שיאמרו הלל בלילה מאי דלא תקנו בי"ט דכל ישראל. ובכלהו מילי צריכים אנו לעשות כמעשה הראשונים". גם הרב יעקב אריאל ("הלל בליל יום העצמאות", שו"ת באהלה של תורה, ד, עמ' 178-186), כותב שההלל בליל הסדר הוא ייחודי, מאחר ואז אירע הנס שהכה ה' כל בכור, ובשעת התקדש חג, מתחדש בכל אחד מישראל ההרגשה כאילו הוא יוצא עתה ממצרים עתה ועליו לומר שירה. ויכוח זה האם לומר הלל בליל יום העצמאות, וכן אם לומר הלל ביום, הוא דיון הלכתי עקרוני, ואיננו מהוה מדד למידת הציונות של החולקים.

יוצא לאור על ידי: מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, בשיתוף מכון "משפטי ארץ", עפרה
המערכת: הרב אברהם גיסר -מכון "משפטי ארץ", עפרה
הרב יהודה זולדן – ישיבת ההסדר נוה דקלים- גוש קטיף
אלחנן גלט- מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, רמות שפירא
בסוגיות: ארץ, מדינה, צבא, ומקדש