הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרב נגד רבי יוחנן?

[אמוראים; כללי פסיקה]

חולין לב ע"א

"גמ'. מאי כדי שחיטה? אמר רב: כדי שחיטת בהמה אחרת. אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב: כדי שחיטת בהמה לבהמה ועוף לעוף, או דלמא אף בהמה לעוף? אמר להו: לא הוה בדיחנא ביה בחביבי דאישייליה.
אתמר, אמר רב: כדי שחיטת בהמה לבהמה ועוף לעוף, ושמואל אמר: אפילו בהמה לעוף.
וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו בהמה לעוף.
רבי חנניא אמר: כדי שיביא בהמה אחרת וישחוט. יביא אפילו מעלמא, נתת דבריך לשיעורין!
אמר רב פפא: עומדת להטיל איכא בינייהו.
אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא: כדי שיגביהנה וירביצנה וישחוט, דקה לדקה וגסה לגסה. "

1.
בגמרא מחלוקת בין רב לשמואל ורבי יוחנן.

2.
רש"י מסכת חולין דף לב עמוד א:

איכא - בין רבי חנינא לרבי יוחנן רבי יוחנן משער בשחיטה לחודה ורבי חנינא בעי הטלה ושחיטה.
דקה לדקה - לשהיית בהמה דקה משערינן בכדי שחיטת בהמה דקה דכוותה
ואף על גב דרב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן
כיון דקים ליה רבי יוסי בר רבי חנינא בשיטתיה דרב דאמר דקה לדקה וגסה לגסה ממילא שמעינן ועוף לעוף ועבדינן לחומרא.

רש"י קובע שהלכה צריכה להיות כרבי יוחנן מפני שהכלל הוא, שבמחלוקת בין רב לרבי יוחנן – הלכה כרבי יוחנן.

2.1
ומה עוד, שכאן גם שמואל סובר כרבי יוחנן.

2.1.1
וקצת קשה, מדוע רש"י לא מזכיר את שמואל, הרי היה לו לומר ששמואל ורבי יוחנן חולקים על רב, ובודאי הלכה כמותם על פי כל הכללים.

2.2
רש"י קובע, שרבי יוסי ברבי חנינא סובר כרב ולכן "עבדינן לחומרא". בפשטות רש"י מתכוון ששיטת רב היא ששיעור שהיה הוא "עוף לעוף" הוא "לחומרא" [שהרי שיעור זה קטן יותר משיעור "בהמה לעוף"] והלכה כרב – לחומרא – מפני שגם רבי יוסי ברבי חנינא סובר כמותו.

3.
ונשאלת השאלה: הרי בסופו של דבר יוצא שרב ורבי יוסי ברבי חנינא חולקים על שמואל ורבי יוחנן, ויש כאן למעשה שני חכמים נגד שני חכמים, ומדוע ההכרעה היא כרב? ואולי לזה רש"י מתכוון שיש בסופו של דבר ספק כמי ההלכה, ולכן ההכרעה היא "לחומרא", וממילא יוצא שהלכה כרב [כי הוא זה שמחמיר].

4.
רא"ש מסכת חולין פרק ב סימן ט:

... איתמר רב אמר כדי שחיטת בהמה לבהמה ועוף לעוף. ושמואל אמר אפילו בהמה לעוף. כי אתא רבין א"ר יוחנן אפילו בהמה לעוף ור' חנינא אמר כדי שיביא בהמה אחרת וישחוט יביא ואפי' מעלמא א"כ נתת דבריך לשיעורין. א"ר פפא עומדת להטיל איכא בינייהו ה"ג רש"י. ופירש איכא בינייהו דרבי יוחנן ודרבי חנינא. דרבי יוחנן לא מצריך אלא כדי שחיטה. ורבי חנינא מצריך כדי הטלה ושחיטה. ואין גירסא זו נכונה. דרב פפא לא בא אלא לתרץ מה שהקשה נתת דבריך לשיעורין. הלכך נראה כספרים דגרסי אמר רב פפא בעומדת להטיל. כלומר הא דאמר ר' חנינא יביא בהמה אחרת היינו בעומדת כאן ואינה מחוסרת אלא הטלה:

אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא כדי שיגביהנה וירביצנה וישחוט גסה לגסה ודקה לדקה.
ופסק רש"י הלכה כרב משום דקסבר רבי יוסי בר' חנינא כוותיה ואמר דקה לדקה. וממילא שמעינן דה"ה עוף לעוף.
ואפשר דלא פסק כרבי יוסי בר' חנינא אלא במה שנחלקו רב ורבי יוחנן והכריע הוא בינייהו.
אבל במה שהשוו רב ורבי יוחנן ושמואל דלא בעינן שיעור הגבהה והרבצה הלכה כמותם ולא כרבי יוסי בר' חנינא. אבל לפי אותה גירסא שהיא עיקר דגרסינן אמר רב פפא בעומדת להטיל נראה דרב ורבי יוחנן ושמואל לא דברו כלום בשיעור הגבהה והרבצה. ולא באו לפרש אלא שחיטה דמתניתין אי משערינן בשחיטת בהמה לעוף או נאמר בהמה לבהמה ועוף לעוף. אבל כדי שחיטה לא באו לפרש אם נאמר שיעור שהיית שחיטה לבדה או שמא הגבהה והרבצה הוי בכלל כדי שחיטה. ומה שלא פירשו הם בא ר' חנינא ופירש.
ואמתניתין קאי ולא על דברי רב ורבי יוחנן. ואין שום אמורא חולק על רבי חנינא.

וכן משמע מתוך דברי רב אלפס ז"ל שהרי הביא כל דברי רב ורבי יוחנן ושמואל ופסק הלכה כרבי יוחנן ושמואל. ...

הרא"ש מאריך במחלוקת זו ובהסבר הסוגיא, אולם ניתן להבין שהרי"ף חולק על רש"י ופוסק כרבי יוחנן ולא כרב ורבי יוסי ברבי חנינא.

4.1
כנראה שהרי"ף סובר שהלכה כרבי יוחנן גם נגד שנים - רב ורבי יוסי ברבי חנינא - ובעיקר, שגם שמואל סובר כרבי יוחנן!