הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "והא אמרה חדא זימנא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין לא ע"א

"גמ'. טעמא דנפלה, הא הפילה הוא - כשרה ואע"ג דלא מיכוין, מאן תנא דלא בעינן כוונה לשחיטתה? אמר רבא: ר' נתן היא, דתני אושעיא זעירא דמן חבריא: זרק סכין לנועצה בכותל, והלכה ושחטה כדרכה - ר' נתן מכשיר, וחכמים פוסלים. הוא תני לה, והוא אמר לה: הלכה כר' נתן. והא אמרה רבא חדא זימנא! דתנן: וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן - שחיטתן כשרה, ואמרינן: מאן תנא דלא בעי כוונה לשחיטה? ואמר רבא: רבי נתן היא! צריכא, דאי אשמועינן התם, משום דקא מיכוין לשום חתיכה בעולם, אבל הכא דלא קא מיכוין אימא לא; ואי אשמעינן הכא, משום דקאתי מכח בן דעת, אבל התם דלא קאתי מכח בן דעת אימא לא, צריכא:."

1.
יש להבדיל בין המושג בסוגייתנו "והא אמרה חדא זימנא" – שמדובר על אמוראים - לבין הביטוי "תנינא חדא זימנא" [=שנינו פעם אחת=שנינו כבר בעבר] שמדבר על דברי תנאים, אז השאלה מתאימה כשמדובר בשני "סתם משנה" – משנה ללא שמות תנאים – והקושי הוא על רבי יהודה הנשיא עורך המשניות: מדוע כתב דין זהה בשני מקומות במשניות.

2.
ובעל "הליכות עולם" מציין שמצינו ניסוח זה גם כאשר הדינים בשתי המשניות נאמרו על ידי שני תנאים שונים. ואז השאלה היא על רבי יהודה הנשיא, מדוע הוא לא כתב במשנה אחת [בלבד] את הדין הזהה בשמם של שני התנאים: "... וכן אמר..."

3.
ואולי גם לגבי האמוראים – כאשר לא מדובר על אמורא מסויים - השאלה היא על רב אשי עורך הגמרא.

4.
ואילו בסוגייתנו מדובר על האמורא רבא ולכן השאלה היא עליו באופן ספציפי.

5.
וראה בפרשנים, שיש אומרים שגם בסוגייתנו השאלה היא על המשנה - "מתיבתא", הערה כג. והדיון אם השאלה היא על המשנה או על רבא קשורה לעובדה שעיקר הכפילות היא רק לפי הסברו של רבא במשנה. כלומר, השאלה היא האם "דיוק" במשנה נחשב כאילו זו המשנה עצמה או לא.

6.
ראה גם מה שכתבנו בהרחבה על ביטוי זה לעיל, חולין דף כט