גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תש"ס, מדור "עלי הדף"
מסכת מנחות
דף מט ע"ב 

בדיני ביקור ארבעה ימים קודם שחיטת הקרבן

תניא, בן בג בג אומר, מנין לתמיד שטעון ביקור ד' ימים קודם שחיטה, ת"ל, (במדבר כח, ב) "תשמרו להקריב לי במועדו", ולהלן הוא אומר (שמות יב, ו) "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום", מה להלן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה, אף כאן טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה (מט ע"ב).

חובת ביקור ארבעה ימים קודם השחיטה לא נאמרה בכל הקרבנות, כמו שמוכח בסוגייתנו להדיא, וכלשון רש"י (ד"ה לעולם): "לתמידין הוא דבעינן ביקור ארבעה ימים, אבל מוספין לא", וכמו כן קרבן יחיד אין צריך ביקור ד' ימים, וכן כתב בחידושים המיוחסים לרשב"א בסוגייתנו. וכתב עוד הרשב"א, שכמו כן דין ביקור ד' ימים לא נאמר כי אם בפסח מצרים, ואילו בפסח דורות אין צורך בביקור ד' ימים - "שהרי קרבן של יחיד הוא", והגם שקרבן פסח נקרב בכנופיא, עכ"ז קרבן יחיד הוא.

אכן דין זה אינו מוחלט, דהנה משמעות דברי הגמרא בפסחים (צו.) היא שגם פסח דורות צריך ביקור, וכן מבואר שם ברש"י (ד"ה ופסח) ובתוס' (צה: ד"ה מה בין). ולאידך גיסא, בדברי הרמב"ם - כבר העירו הפרי מגדים (או"ח סי' תל מש"ז) והמנחת חינוך (מצוה ה), שהזכיר דין זה רק לגבי קרבנות תמידים (הל' תמידין ומוספין פ"א ה"ט), ובהלכות פסח לא הביא דין זה. וביישוב דברי הגמרא בפסחים כבר דשו האחרונים (עי' מרכבת המשנה סוף הל' פסח, וראה בארוכה ב'מנחת החינוך השלם' בפי' 'עשירית האיפה' אות ג). עוד העירו האחרונים (ראה 'עשירית האיפה' שם) שמדברי הרמב"ם בפיה"מ במס' ערכין (פ"א מ"ה) משמע שגם פסח דורות צריך ביקור ד' ימים. [יש לדעת שכל זה כלפי חובת בדיקה ד' ימים לפני השחיטה, ואילו חובת ביקור לפני השחיטה ממש ישנה בכל הקרבנות (ראה תמיד פ"ג מ"ד; רמב"ם שם; חזון איש או"ח סי' קכד צו,א ד"ה והני)].

כמה פעמים מבקרים הקרבן באלו הימים: כתב ה'חזון איש' (שם): "צ"ע אי בכל יום מבקרו או בחד ביקור סגי", ומצינו הדבר מפורש בראשונים, דהנה רש"י (שם ד"ה למשמרת) כתב: "מבקרין אותו כל ארבעה", משמע שבכל יום חובה לבקרו מחדש. ואילו מדברי הרמב"ם (שם) לא משמע כן, וז"ל: "ויהיו מוכנים קודם יום הקרבה בארבעה ימים, ואע"פ שהיו מבקרין אותו מתחילה לא היו שוחטין את התמיד עד שמבקרין אותו שניה קודם שחיטה", הרי שבמשך הד' ימים היו מבקרים פעם אחת, ולפני השחיטה פעם נוסף, ושיעור ד' ימים אינו אלא ש'יהיו מוכנים קודם יום הקרבה בארבעה ימים'.

ונכון להביא בענין זה דברי המהר"ל ב'גור אריה' (פר' בא יב, ו): "שכך שיערה התורה דבעי ד' ימים, אם אין אדם רואה ביום זה - רואה ביום אחר, ולכך צריך ביקור ד' ימים", ובדבריו מבואר היטב דברי רש"י שצריך ביקור בכל יום מהארבעה ימים. עוד ראוי לציין בזה לדברי ה'אליה רבה' (סי' תקפא סק"ח) בטעם מנהג ישראל להשכים לסליחות לפחות ד' ימים קודם ר"ה (עי' שו"ע שם ס"א): "דבכל הקרבנות נאמר 'והקרבתם' ובראש השנה נאמר 'ועשיתם', שיעשה האדם עצמו קרבן בראש השנה, ולהכי צריך ארבע ימים, על ידי התענית יבקר ויפשפש בחטאו, דומיא דקרבן מפני המומין", דבריו עולים כדעת רש"י שבכל יום מאלו ארבעה ימים היו מבקרים את הקרבן מפני המומים.

האם יום השחיטה נכלל בכלל הד' ימים: רש"י במס' ערכין (יג: ד"ה מבוקרין) הביא בתחילה, שאלו הד' ימים כוללים את יום הבקור הראשון ואת יום השחיטה. וכ"כ בפי' רבינו גרשום (שם), והקשה רש"י על זה: "וקשיא לי, הא לא דמי לארבעה ימים דפסח, דביקורו בעשור ושחיטתו בי"ד, הרי ארבעה ימים לבד מיום השחיטה", וכ"כ ה'אור זרוע' (ח"ב סי' רטז), וכן הוא פשיטות לשון הרמב"ם הנז': "ויהיו מוכנים קודם יום הקרבה בארבעה ימים", מבואר שמנין ד' ימים הוא חוץ מיום השחיטה.

ביקור לכתחילה או בדיעבד: ה'אור זרוע' (שם) דן בענין זה, וכתב: "ואין בידי לפרש, אם הביקור מעכב אם לאו, ומסתברא דאינו מעכב, אלא אע"ג שלא בקרוהו ד' ימים קודם שחיטה, מ"מ הואיל שאנו רואים עכשיו לפנינו שאין בו שום מום שוחטין ומקריבין אותו הואיל ולית ליה מבוקר". המנ"ח (שם וראה עוד בדבריו מצוה תא) דן בזה, והביא שמדברי התוס' בסוכה (מב. ד"ה שאינו) משמע שהביקור הוא לעיכובא, ובדיעבד הקרבן פסול, והביא מדברי ה'כפות תמרים' (שם) שתמה על דבריהם מאוד, ושגם הרמב"ם לא סבירא ליה כן, שהרי לא הביא בדבריו שבדיעבד הקרבן פסול.

וכותב האו"ז: "ולכאורה מסתייעא מילתא מהא (סוטה מט:) ד'ת"ר כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס בחוץ ואריסטובלוס מבפנים בכל יום ויום היו משלשלים להם דינרים בקופה והיו מעלין להם תמידים', משמע לכאורה שלא היו מבוקרים". כלפי הוכחה זו יש להביא דברי הירושלמי (תענית פ"ג ה"ה): "בימי מלכות יון היו משלשלין להם שתי קופות של זהב והיו מעלין שני כבשים, פעם אחת שלשלו להם שתי קופות של זהב והעלו להן שני גדיים, באותה השעה האיר הקב"ה את עיניהם ומצאו שני טלאים בלשכת הטלאים", הרי שבסופו של דבר הקריבו טלאים המבוקרים שהיו נמצאים בלשכת הטלאים.

עוד כותב האו"ז: "ותו מסתברא, דהואיל דשאר קרבנות אפילו לכתחילה לא בעי ביקור ד' ימים, סברא היא לומר, שתמיד ופסח יהיו כשרין בלא ביקור היכא דלא אפשר". אכן בסוף מסיק: "ומיהו נראה דביקור מעכב, דתניא בתוספתא דפסחים (פ"ה ומובא בסוכה שם) 'א"ר יוסי שמעתי שהשוחט תמיד בשבת דאינו מבוקר שחייב חטאת, ויחזור ויביא תמיד אחר להכשירו חוץ מן הנשחט, שנאמר 'תמימים יהיו לכם', כשהן מבוקרין הן תמידין ושאינן מבוקרין אינן תמידים', ועל כרחך דלית ליה מום, דאי אית ביה מום צריכא למימר" (ואודות הוכחה זו ראה 'עשירית האיפה' שם אות ו - מראי מקומות בספרי האחרונים שמיישבים אותה גם לדעת האומרים שאינו לעיכובא).