טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
משקין אותו קורט של לבונה - לבונה
"ותו, הא דאמר רב חייא בר רב אשי אמר רב חסדא: היוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו, שנאמר: תנו שכר לאובד ויין למרי נפש. ותניא: נשים יקרות שבירושלים היו מתנדבות ומביאות אותן. לא התנדבו נשים יקרות משל מי? הא ודאי מסתברא משל צבור כיון דכתיב תנו, מדידהו" (סנהדרין, מג ע"א).
פירוש: וְתוּ [ועוד] שאלה כיוצא בה, הָא [זו] שאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אַשִׁי אֲמַר רַב חִסְדָּא: הַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג מַשְׁקִין אוֹתוֹ קוֹרֶט (מעט) לְבוֹנָה בְּכוֹס שֶׁל יַיִן כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ ותתבלבל מעט ולא יסבול כל כך מאימת המוות הממשמש ובא, שֶׁנֶּאֱמַר: "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ" (משלי לא, ו), וְתַנְיָא [ושנויה ברייתא]: נָשִׁים יְקָרוֹת (חשובות) שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ מִתְנַדְּבוֹת וּמְבִיאוֹת אוֹתָן, את משקה זה. והשאלה היא: אם לֹא הִתְנַדְּבוּ נָשִׁים יְקָרוֹת, מִשֶּׁל מִי הוא בא? ומשיבים: הָא [בשאלה זו] וַדַּאי מִסְתַּבְּרָא [מסתבר] שנותנים שֶׁל צִבּוּר, כֵּיוָן דִּכְתִיב [שנאמר] במקרא: "תְּנוּ" בלשון רבים, הרי הוא ודאי מִדִּידְהוּ [משלהם] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: לבונה שם באנגלית: (Frankincense (Olibanum שם מדעי: Boswellia sacra
שם נרדף במקורות: לבונתא שמות בשפות אחרות: ערבית - לובאן
נושא מרכזי: ההשפעה הפרמקולוגית של הלבונה.
על זיהוי הלבונה ומאפייניה, ומשמעות המונח "קורט", קראו בהרחבה במאמר "הכא נמי דאית בה קרטין".
על פי דברי רב חסדא יש להשקות את הנידון למוות ביין ולבונה על מנת שתטרף דעתו. על מהות "טירוף דעת" זה נוכל ללמוד, אולי, מההלכה במסכת שמחות (פ"ב הל' ז): " ... ומשקין אותו יין כדי שלא יצטער וכו'". אמנם הלבונה לא נכללת בהלכה זו אבל לגבי נתינת היין נאמר שמטרתו למנוע צער מהיוצא ליהרג. כנראה שכוונת נתינת הלבונה הייתה לטשטש את תודעת האדם ולמנוע ממנו צער.
ההשפעה הפסיכולוגית של שרף הלבונה הייתה ידועה כבר בימי קדם. לדברי הגמרא שלפנינו כבר קדם דיוסקורידס שכתב במאה הראשונה לספירה שהוא גורם ל"טירוף". השימוש בלבונה כחומר מרגיע היה ידוע בתרבויות עתיקות רבות נוספות. ההיסטוריה הארוכה של השימוש בלבונה עודדה חוקרים לזהות את החומרים הפעילים ואת מנגנון פעולתה של הלבונה. למרות המידע המוקדם שהיה להשפעת הלבונה על נפש האדם הרי שבמחקר המודרני התגלתה השפעתה באופן אקראי. בתחילת המחקר היה ידוע שללבונה יש פעילות אנטי-דלקתית וד"ר מוסאיוף, בהנחייתו של פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית, זיהה מנגנון ביוכימי שבאמצעותו מתנהלת פעילות זו. פרופ' פרידע ועמיתיה ממכללת אריאל ניסו לאשש את ההשערה על הפעילות האנטי-דלקתית של החומר, אינסנסול אצטט, שהוא אחד מהמרכיבים החשובים בשרף הלבונה, בבעלי חיים. כשהחומר ניתן לעכברים התברר שאכן יש לו השפעה אנטי-דלקתית, אך בה בעת התגלה שהוא שיפר במידה רבה את מצב רוחם. רק לאחר שהתבררה השפעת הלבונה על מצב רוחם של העכברים, החלו החוקרים לברר אם היא פועלת כנוגדת דיכאון או נוגדת חרדה בעכברים. התברר שללבונה אכן יש השפעה כזאת, אבל היא פועלת באמצעות מנגנון שלא היה מוכר עד כה. נמצא שהחומר הפעיל בלבונה משפיע על פעילות המוח דרך קולטן שבקושי מוכר למחקר במדעי המוח. ידוע שהקולטן הזה, שמכונה TRPV3, מצוי בעצבים שממוקמים מתחת לעור והוא מגיב לתחושה של חום. במחקר נמצא שלקולטן TRPV3 במוח, יש תפקיד בוויסות מצב הרוח והוא מגיב לחומר הפעיל שבלבונה. החוקרים, פירסמו את תוצאות מחקריהם על ההשפעה הפסיכו-אקטיווית של הלבונה בכתב העת "The FASEB Journal" (ראה את פרטיו להלן). החוקרים מקווים שהמנגנון החדש שגילו יאפשר לפתח תרופה חדשה לטיפול בסובלים מהפרעות דיכאון וחרדה, שתמנע מהמטופלים את תופעות הלוואי האופייניות לתרופות הקיימות כגון השמנת יתר, אי תפקוד מיני וכיוצא באלה. תרופות אלה גם עלולות לגרום להתמכרות.
עצי לבונה בעומן צילם: Eckhard Pecher
פריחת הלבונה צילם: Scott Zona
מקורות עיקריים:
Moussaieff, A. et al. 2008. Incensole acetate, an incense component, elicits psychoactivity by activating TRPV3 channels in the brain. FASEB J. 22(8): 3024–3034
לעיון נוסף:
מ. בלס, "מור ולבונה" במקורותינו ובארומתרפיה, סיני קמג (תשס"ט), סח-עה.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
